בהתאחדות הבינו שהמצב קשה והתחילו לחפש פתרונות ייעול לשיפור הליגה ולהחזרת העניין לכדורגל שלנו כגון: הגדלת הליגה ל-14 או ל-16 קבוצות, שינוי בפריסת המשחקים והשידורים הישירים. פתרונות אלו בהחלט יכולים לסייע ולספק הרבה יותר עניין בליגה. כולם ודאי זוכרים את הימים שהיו 16 קבוצות בליגה. באותם שנים היו לנו מספר קבוצות שנאבקו על תואר האליפות עד המחזורים האחרונים של הליגה, היו יותר כיבושים, מאבקי תחתית מרתקים והרבה קהל. צריך לתמוך בהצעות הללו ולהביא אותם ליישום מיידי.
מחנות האוהדים גם כן רוצים שינוי מיידי. הכדורגל לא יכול להתקיים ללא קהל בשום מקום בעולם. רק לפני חודש צפינו איך קבוצה בינונית מאנגליה זוכה בגביע אירופה בזכות הקהל שלה. האוהדים הם חלק בלתי נפרד מהכדורגל. השנה ראינו ירידה חדה בכמות האוהדים שהגיעה למגרשים. האוהדים לא טיפשים, אף אחד לא מוכן לשלם סכומים כה גבוהים כדי לחזות במשחקים חסרי עניין וערך. פריסת המשחקים לארבעה ימים בשבוע, השעות המוזרות והשידורים בטלוויזיה הם הגורם העיקרי להברחת הקהל מהמגרשים. לקהל נמאס והוא התחיל להפעיל לחץ ולאיים. בקבוצות יודעים שאם הקהל לא יחזור למגרשים, מצב הכדורגל ימשיך להתדרדר.
מעל כל זה, הבינו ההנהלות של הקבוצות שכך זה לא יכול להימשך. אי אפשר לתת למכבי חיפה עוד טיול קליל לאליפות נוספת, אי אפשר לעלות ולשחק מול יציעים ריקים. חייבים שינוי מיידי, צריך למצוא את הדרך לתת מאבק ואלטרנטיבה לאימפריה של יעקב שחר. כך קיבלנו את עונת המלפפונים החמה ביותר שהייתה בכדורגל הישראלי מזה שנים רבות.
עונת המלפפונים היא בדרך כלל החלק המשעמם ביותר בשנה. כולם רק סופרים את הימים וממתינים לאוגוסט כדי לראות מה עבר על כל קבוצה בקיץ לקראת פתיחת המשחקים של הליגה הסדירה. השנה המצב אחרת לגמרי, עונת המלפפונים התחילה עוד לפני שהעונה הסדירה הסתיימה. מי שפתחה אותה בקול תרועה היא מכבי תל אביב.
מכבי תל אביב עברה את אחת השנים הרעות של המועדון בכל הזמנים. אומנם, היא השתתפה בליגת האלופות וזכתה בגביע המדינה, אבל סיימה במקום השמיני בליגה ולא היוותה יריב לקבוצות הצמרת. לוני הרציקוביץ' הבין שעוד עונה כזו מחסלת לו את הקבוצה. הוא גייס לעזרה את דיוויד פדרמן מהכדורסל, לקח גם מהכסף שהרוויח מליגת האלופות ויצא למסע רכש מטורף. ראשון השחקנים היה אייל ברקוביץ' שחזר הביתה אחרי תשע שנים של קריירה אירופאית ישר למדים הצהובים. בהמשך הוחתמו בלאסינג קאקו, דוארטה, אבי יחיאל, ג'ובאני רוסו, ארז אליאב וכמובן איך אפשר בלי החזרה של אליל האוהדים – אבי נימני. במכבי עוד לא אמרו את המילה האחרונה ומבטיחים עוד חיזוק. מסע הרכש הזה הדביק לקבוצה את הכינוי "גלאקטיקוס". במכבי תל אביב רוצים לחזור כמה שיותר מהר לימים הטובים של המועדון, ליציעים המלאים, למשחקי העונה ולמאבקי האליפות, ואם ניר קלינגר יצליח לחבר בין כל הכוכבים של הקבוצה, זה בהחלט יצליח להם ונראה את מכבי שוב בצמרת הכדורגל הישראלי.
בית"ר ירושלים כבר חמש שנים מדשדשת בתחתית הליגה, מאז עונת גוטמן וזאבי שכחו בקבוצה הזו איך נראית הצמרת של הליגה. למאיר פניג'ל זה נמאס, הוא רוצה כבר תמורה עבור ההשקעה שלו בקבוצה. הקיץ הזה הוא החליט לתת לאלי אוחנה את כל מבוקשו, רק שיחזיר את המועדון לימיו היפים. בית"ר ויתרה על אבי נימני ונתנה לו לחזור הביתה, בכך חסכה לעצמה הוצאות של מיליוני שקלים, ובסכום שחסכו בית"ר התחזקה בשלושה שחקנים מצוינים: יואב זיו מנצרת עלית, ג'ף טוטואנה ואנסומבו מהפועל חיפה. בדרך נמצא אלן מסודי מסכנין, תומר בן יוסף מפ"ת ובכוונתו של אוחנה להביא עוד בלמים זרים ומגן ימני. במועדון כבר מתחילים לחלום על אותם ימים יפים של מאבקי אליפות, של יציעים מלאים, דבר שהיה חסר מאוד לכדורגל הישראלי בשנים בהם ביקרה הקבוצה בתחתית.
הפועל תל אביב ראתה את תמונת המצב והבינה שאם לא תזדרז, היא תאבד כל סיכוי לתת מאבק לקבוצות הצמרת. מוני הראל הגיעה וחילץ את הקבוצה מהדירקטוריון המטופש הזה בניהולו של חיים רמון והתחיל לעשות צעדים לבניית הקבוצה. בקבוצה ממהרים להשיב את דרור קשטן לקבוצה ולהחזיר את סלים טועמה, עומרי אפק ופיני בלילי לקבוצה, עוד בתוכניות זה החלפת כל הזרים ובניית קבוצה שלא תבלה עוד שנה קשה של מאבקי תחתית, אלא תחזור לצמרת, אל מאבקי האליפות.
על מכבי חיפה כל מילה מיותרת. המטרה שלה היא ברורה – ליגת אלופות. יעקב שחר החליט ללכת בכל הכוח להשגת המטרה, השאיר כמעט את כל הסגל הקיים (מלבד רוסו שעבר לתל אביב). בנוסף, הוחתמו קלמי סבן, שלומי ארבייטמן ואדורם קייסי. כל אלה יחד עם אותם כוכבים של העונה שעברה משאירים את מכבי חיפה כמועמדת עיקרית לאליפות שנה נוספת.
אבל בהחלט בעונת המלפפונים הזו אנו רואים מגמת שינוי משנים שעברו. יש רצון גדול מאוד מצד הקבוצות להביא לשינוי בכדורגל, להחזיר את העניין. להאזין במתח לשירים ושערים ברדיו, לצפות כל שבוע במשחק עונה נוסף. מעל לכל להשיב את הקהל ליציעים. לחזות בבלומפילד צבוע בצהוב ואדום, לראות את יציעי טדי מלאים בעשרים אלף אוהדים פנאטים של בית"ר ירושלים שכל כך מתגעגעים לימים של מאבקי האליפות משנות התשעים. רק שהמגמה הזו תמשיך כך ובהחלט צפויה לנו עונה חמה בשנה הבאה.
כדורגל עולמי
